1 שֶׁלֹּא נְכַחֵשׁ עַל מָמוֹן שֶׁיֵּשׁ לְאַחֵר בְּיָדֵינוּ – שֶׁלֹּא נְכַחֵשׁ בַּמֶּה שֶׁהֻפְקַד בְּיָדֵינוּ וּבְכָל מָה שֶׁיֵּשׁ לְזוּלָתֵנוּ עָלֵינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא יט יא לֹא תְכַחֲשׁוּ. וּבָא הַפֵּרוּשׁ שבועות לז ב, שֶׁבְּמָמוֹן הַכָּתוּב מְדַבֵּר. וּלְשׁוֹן סִפְרָא קדושים ב ג לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר וְכִחֶשׁ בָּהּ וְנִשְׁבַּע עַל שָׁקֶר. לָמַדְנוּ עֹנֶשׁ, אַזְהָרָה מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר וְלֹא תְכַחֲשׁוּ. גַּם זֹאת מִן הַמִּצְוֹת שֶׁהַשֵּׂכֶל מֵעִיד בָּהֶן.
2 מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ב"מ ה ב שֶׁהַכּוֹפֵר בְּפִקָּדוֹן פָּסוּל לְעֵדוּת, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשְׁבַּע. וְאָמְרוּ בַּגְּמָרָא וְדַוְקָא דְּאָמְרֵי סָהֲדֵי דְּהַהִיא שַׁעְתָּא הֲוָה פִּקָּדוֹן בְּבֵיתֵהּ. פְּרָטֶיהָ, מְבֹאָרִין בִּמְקוֹמוֹת מִמַּסֶּכֶת שְׁבוּעוֹת לז, ב ח"מ סימן צ"ד.
3 וְנוֹהֵג אִסּוּר זֶה בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת. וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ בְּדָבָר שֶׁבְּמָמוֹן עָבַר עַל לָאו זֶה, וְהוּא כְּעוֹבֵר עַל מִצְוַת מֶלֶךְ, אֲבָל אֵין בּוֹ מַלְקוּת.
